שלושת התנאים להצלחה זוגית


שלושת התנאים להצלחה זוגית
זוגות רבים מתנהלים מזה זמן בקשר בו הם אינם חשים סיפוק, ושאינו מאפשר להם לצמוח ולהתפתח. ואולם, הפחד מפני שינוי התנהלותם האישית והמשותפת משתק אותם, ומשאיר את הזוגיות תקועה. על כן, חשוב לזכור שלא מדובר בגזירת גורל, ושבהחלט ניתן להחיות את האהבה בעבודה משותפת ובעזרת אנשי מקצוע מתחום הטיפול הזוגי.
תחושות של שעמום, ריקנות, תסכול ואפילו ייאוש הן מנת חלקם של לא מעט אנשים המצויים בקשר זוגי. בתוך כך, הנטייה היא להסתיר ולהכחיש את הרגשות השליליים, ולומר שבעצם הדברים מתנהלים פחות או יותר בסדר. בבסיס ההתנהלות הזו עומד הפחד מביצוע שינויים בהתנהלות הזוגית, שעלולים להוביל לכאורה לסיום ולפירוק הקשר. הבעיה היא, שדווקא ההימנעות מנציחה את התקיעות, ובני הזוג אינם מצליחים לאפשר זה לזו להשתנות עם מעגלי החיים. האם המשמעות היא שנידונתם להיות תקועים לעד בזוגיות עגומה? מה בכל זאת תוכלו לעשות?

האם קיים הבדל מהותי בין יחסים זוגיים שמתחילה אינן מוצלחים , לעומת כאלה שרק במהלך הדרך משהו משתבש? 
לפי הגישה שלי, אין "זוגיות מתאימה" אלא יש "זוגיות מותאמת". כלומר, זוגיות אכן נשענת מלכתחילה על קשר בין שני אנשים שמתאהבים ונמשכים זה לזו, למשל בשל קווי דמיון משותפים, תכונות שנתפסות כאטרקטיביות או סיפוק של צרכים מודעים ובלתי מודעים. ואולם, אין זה מספיק על מנת ליצור קשר זוגי. למעשה, זוגיות טובה בנויה על עבודה הדדית למותאמות, אשר מחייבת לעמוד ב-3 תנאים שכל זוג יכול לקיימם. יחד עם זאת, על פי הספרות המקצועית 10% מהזוגות לא יצליחו בכל מקרה, ואלו לרוב זוגות שאין ביניהם משיכה מינית, שערכיהם מנוגדים ולא ניתנים לגישור, וכשיש התאהבות ואהבה עם גורם שלישי.

שלושת התנאים להצלחת הנישואין הם:

  1. נכונות להשתנות ולא לצפות או לחכות שהאחר יעשה זאת. חשוב לזכור שאין יכולת לחנך מבוגרים ועל כן הדבר היחיד שאפשר הוא לבצע שינוי בעצמי, ומכאן יבוא השינוי אצל האחר.
  2. לתת שלא על מנת לקבל, כלומר שהראייה תהיה טובתו של האחר. כמו כן, על קבלת הזכויות להגיע מתוך מילוי חובות שכן זכויות לא דורשים אלא יוצרים, והן תוצאה של מילוי חובה.
  3. מוטיבציה גבוהה לשלום בית, ללא אופציה לפרק.
מובן שלתנאים הללו יש ביטוי מעשי בתקשורת היומיומית ובהתנהלות זה מול זו. הם דורשים מבני הזוג לחשוב ביחד, לדבר ולשתף מבלי להטיח, להאשים, להרים קול או שלא לתת לאחר לסיים את דבריו.

מדוע אנשים בוחרים להישאר בזוגיות לא טובה מבלי לשנות ?
לצערי, הרבה מאוד אנשים נשארים בתוך מערכת יחסים קשה מתוך פחד לשנות, ולא מתוך העדפת המערכת הקיימת. בדרך כלל, פחד משינוי נובע בעיקר מתלות. כאשר אחד מבני הזוג תלוי בשני ובמיוחד מבחינה כלכלית, בריאותית וסטאטוס חברתי, ההעדפה היא להשאיר את המצב הקיים והמוכר במקום להתמודד עם שינוי שאינו מוכר. הפחד כרוך במחשבה שאם ייעשה שינוי אזי הקשר יתפרק, או שמקומו של האדם בקשר יתבטל. ואולם, חשוב לזכור ששני אנשים חייבים לעשות שינויים על מנת לצמוח ולהצמיח את הקשר, ושאפשר וצריך להשתנות כדי לשמר את הקשר לטווח הארוך. למעשה, החשיבה לפיה שינוי יפרק את הקשר היא זו שמפרקת אותו ומשמרת מערכת זוגית קשה ומאמללת.

כיצד אנשים ממשיכים להתנהל בתוך מערכת יחסים כזאת? 
במצבים כאלו אנשים בדרך כלל עושים אוטוסוגסטיה, כלומר הם משכנעים את עצמם שהכל בסדר ושאפשר להמשיך כך. בנוסף, הם מפצים את עצמם בנוחות כלכלית ובפיצויים חומריים למיניהם, או לחילופן בנוחות מוסרית וערכית. באותו הזמן, הם ממתינים בסתר לפעם הבאה שבה יחסיהם ייקלעו למשבר חריף ויקרסו. אגב, אין ספק שהימנעות משינוי כרוכה ברווח מסוים, כך שמי שבוחר לא לשנות מרוויח את ההישארות בשליטה ובמוכר, גם אם המוכר לא טוב.

אם כך טיפול זוגי יכול להיחשב כאיום?
נכון. לכן חשוב להדגיש שבין אם משנים באופן עצמאי או בעזרת מטפל זוגי, שינוי בזוגיות אינו מביא לפרידה. יחד עם זאת, במצבים שתיארתי בני הזוג אינם יכולים לעשות את השינוי לבדם, ולו בשל העובדה שהם מכירים רק סיפור אחד שמתקבע במחשבתם. על כן, צריך גורם שלישי שיאפשר להם לבצע את השינוי. לצערי, התפיסות התרבותיות שרווחות בעידן שלנו מובילות לכך, שאותו גורם שלישי במקרים רבים הוא בכלל מאהב או מאהבת.

טיפול זוגי באמת יכול להתמודד עם התנגדות לשינוי? האם ההשקעה שווה את התוצאות ? 
ראשית, עצם הפנייה לטיפול זוגי היא בפני עצמה צעד המעיד על רצון בשינוי. שנית, איש מקצוע מיומן יכול לסייע רבות למציאת פתרונות למצב תקוע. גם אם אי אפשר לשנות את המצב המטפל מסייע לזוג ללמוד לחיות ביחד עם הקושי, אבל בדרך אחרת, וזהו שינוי מהותי. ולגבי התוצאות, על פי ניסיוני 80% מהזוגות שהגיעו לטיפול במטרה הציל את זוגיותם העשירו ושינו אותה לכדי חיים משותפים טובים יותר.

שאלה אחרונה ומעט כאובה – האם יש זוגות שלא ניתן לסייע להם?

יש אנשים שמגיעים לטיפול רק כדי להוכיח שהם צודקים, שהם הקורבן ושהם יודעים מה טוב לעצמם. להם באמת קשה מאוד לסייע, ולאור ניסיוני האישי והמקצועי אני יכולה כבר בפגישה השנייה לדעת למי אפשר לסייע להציל את הזוגיות, ולמי לא. אם נחזור לדברים שבהם פתחתי, בשונה מהתאהבות את האהבה תמיד אפשר להחיות ולהתאים למצב ולמקום שבו בני הזוג מצויים בהתפתחותם. ואולם, כאשר הלב נמצא אצל מישהו אחר או מישהי אחרת, לא ניתן להחיותה.